ביוגרפיה

ב-1982, הוציא לרדיו את השיר "א יידישע רסטהמאן" שזכה לתגובה רדיופונית צוננת. אחד הבודדים שהגיב בהתלהבות
על השיר היה זוהר ארגוב שיצר קשר עם אהוד. הם נפגשו בדירה של זוהר ארגוב בראשון לציון ובילו כמה שעות ביחד.
זוהר ארגוב אמר לאהוד שהשיר חזק ושיש בו חזון למשהו חדש. דיברו שאולי יעשו משהו יחד, אבל זמן קצר אחר כך זוהר
נסע לארצות הברית והקשר ניתק.

אהוד המשיך לכתוב ולהקליט סקיצות בטייפ ביתי קטן. חברות תקליטים ומפיקים אליהם פנה לא גילו ענין רב.

הוא גם המשיך בנסיונות לגבש הרכב. ואפילו הצליח להופיע בפסטיבל ערד הראשון, בבריכה, ובערב רוק בקולנוע דן,
עם ז`אן ז`אק גולדברג ומייקל בנסון. אהוד כבר היה קרוב לוויתור על המוסיקה, אבל בעידוד אשתו אודליה ואביו יעקב,
שחשו את מצוקתו ואת התסכול שלו, הוא נכנס לאולפן בשנת 1984 והקליט בדי.בי. את השיר "עיר מקלט" עם עובד אפרת
כמפיק מוסיקאלי ומני בז`רנו כסאונדמן.
השיר הצליח מאוד ברדיו, ציון ניסים מנהל "צוותא" הזמין אותו לפגישה עם הלל מיטלפונקט ויוסי מר חיים שהחלו ליצור את
אופרת הרוק "מאמי". בעקבות אותה הפגישה אהוד התחיל לעבוד איתם ועם מזי כהן, אריה מוסקונה ושפי ישי. הביא איתו
את ה"פליטים", והגשים סוף סוף את חלומו: להיות מוסיקאי פעיל, חתום בחברת תקליטים ומופיע.

בשנת 1987 יצא אלבום הבכורה של אהוד. "אהוד בנאי והפליטים" בהפקה מוסיקלית של יוסי אלפנט.
שנה אחר כך ה"פליטים" הופיעו בניו יורק ובסן פרנסיסקו, וקיבלו ביקורת מצויינת ב"ניו יורק טיימס".

אחרי צאת אלבומו השני "קרוב" ובעיצומו של מסע ההופעות עם נעם הלוי "מלון אורחים" נוצר הקשר בינו לבין אסנת שילוח,
שהיא מנהלתו האישית עד היום.