השלישי

"חשוב שנבין ויהיה מוסכם בינינו"אמר רפאל,"שכל הצד הפסיכולוגי של העניין לא מעניין אותנו.אנחנו לא צריכים להיכנס לתוך כל הבולשיט הזה של הסברים פסיכולוגיים,סמלים,פרויד,וכל הג’ננה הזאת.מה שמעניין אותנו זה דברים אחרים.למה הם באים החלומות האלה דווקא לאנשים מסוימים.איך אפשר לפתח ולשכלל את יכולת התעופה בחלום.והכי חשוב:האם יש דרך לקבל דרך החלומות האלה אינפורמציה שתעזור לנו לעוף גם במציאות.מה אתה אומר?"

שמשון הנהן."אני מסכים,בוס", הוא אמר,"ואני מודה שיש לי גם אינטרס אישי.אני רוצה להחזיר לעצמי את יכולת התעופה בחלום".

הם סיכמו שישמרו על העניין חשאי,כרגע.רפאל ממילא נמצא במשרד בשעות האלה ושמשון יספר בבית שמצא משרה חלקית בבית הדפוס.

"ועכשיו לעבודה",רפאל אמר.

הם הביטו אחד בשני.

"מאיפה להתחיל?"שמשון שאל.

"מבראשית"רפאל ענה,ופתח את ספר התנ"ך העבה שהיה מונח על השולחן.

פתח וקרא:"בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ,והארץ הייתה תוהו ובוהו,וחושך על פני תהום,ורוח אלוהים מרחפת על פני המים..."

"מה זה?פסוקו של יום?"פרצופו המגחך של בן האח משה הציץ מאחורי הדלת.

"משה,"אמר לו רפאל בטון נוזף,"למה אתה לא במחסן?"

"אני כבר זז,דוד רפי",אמר משה ונעלם מיד.

רפאל חייך,"ילד טוב המשה הזה",הוא אמר.

מבעד לחלון הפתוח הגיעה מוסיקה אי משם.רפאל רצה לחזור אל הספר אבל שמשון אמר לו:"רגע,רגע,תגיד לי,אתה שומע?"

"שומע מה?"

" את שיר הזה...תקשיב..."

השניים הקשיבו.המנגינה הגיעה מרחוק באה והולכת.המילים לא היו מספיק ברורות.אבל בכל זאת משהו הגיע לאוזניים.

"זה לא חושך לא אור

זה הזמן לחזור

בוא הביתה

איש ציפור"

הייתה להם הרגשה שזה לא רדיו או דיסק.שזה מבוצע חי ממש עכשיו,לא רחוק.

הם יצאו לרחוב.המוסיקה באה מלמעלה מהקומה השלישית של הבניין הסמוך.

"מי גר שם?"שאל שמשון

"אף אחד לא ממש גר שם.יש שם מוסיקאי אחד או שניים שעובדים שם לפעמים".

"חשמל מהבהב מבעד לתריסים

ירח לבן שמיים סגולים

צל כנף מחליק ועובר על גגות בניינים

בקצה הרקיע אתה נוגע

קודקוד לצפור

האם שומע..."

"אתה שומע על מה הוא שר?"שמשון שאל את רפאל.

"שומע"אמר רפאל כחולם.

"שנעלה אליו?"שאל שמשון.

"נעלה"אמר רפאל.

וככה הם הגיעו אלי ביום שלישי אחד אחר הצהרים והציעו לי להיות השלישי.