שומע קצת אידיש

הייתי ברחוב עם בחור ובחורה שאני לא מכיר.הבחורה אמרה:"אתם יודעים,כאן גרה חוה אלברשטיין",והצביעה על דירה מסוימת בביית משותף,רגיל,בלי מרפסות, עם תריסי הפלסטיק הכל ישראליים,ששלביהם תמיד מוגפים או חצי מוגפים.

חשבנו אולי לעלות ולצלצל אצלה בדלת.זה היה תמוה מוזר ולא מקובל אבל כל זה כאמור התרחש בחלום.אז עלינו וצלצלנו.היא פתחה לנו,מחיכת,שיערה אסוף בסרט,ובידה מטאטא ויעה,אמרה שהיא מצטערת אבל היא באמצע ניקיון הבית ושאולי בפעם אחרת.

אחר כך התעוררתי.

אחרי כל סידורי הבקר המקובלים יצאתי לעשות טסט למכונית.חויה מדיטטיבית של פעם בשנה,שרצוי להתאזר לפניה ובמהלכה בכל הסבלנות ואהבת הזולת שיש לבן אדם בעל סף עצבים ממוצע.

לפני שירדתי מהבית נזכרתי בחלום ולקחתי איתי את הדיסק של חוה והכליזמטיקס,דיסק של שירים באידיש שנקרא:הבאר.

נכנסתי למכונית והתחלתי מקשיב לשירים.בפעם המי יודע כמה.ושוב אני מוצא את עצמי מתרגש.כמעט דומע. בדרכי למכון הרישוי חציתי את בני ברק. הברוקלין שלי.היה סתיו באויר.עננים.תנועה סואנת ברחוב רבי עקיבא.עצרתי לכספומט וישב שם גבר מבוגר על כסא עם אקורדיון ותוף מרים לרגלו ושר. הוא שר באידיש.רציתי להגיד לו שהוא ממשיך לי את המוסיקה שיש לי באוטו אבל רק זרקתי לו מטבע מבלי לאמר דבר,והמשכתי בדרכי אל עבר הטסט.