פרשת השבוע שעבר, פרשת "שמות"

כשמשה שואל את ה’ לשמו הוא אומר:"אהיה אשר אהיה."

לנו,בני התמותה,קשה לתפוש דבר שאין לו שם.אנחנו אומרים:זה כסא.זה שולחן.זה הוא דף.וזאת היא מילה.

אבל איך נקרא,למען השם, למה שאין בנמצא ובתודעה שלנו שם שיכול להגדירו ולתארו?

"אהיה אשר אהיה".

כי הוא יכול להיות כל מה שירצה להיות.הוא יכול להיות בכל דבר.בכל מקום.

ויכול להיות שה’ ראה על פניו של משה הבעת תמיהה:איך הם,בני ישראל,השקועים בעבודה קשה, יגיבו לשם הערטילאי הזה?

ואז משה מקבל תשובה נוספת,המשך לתשובה הקודמת:"כה תאמר אל בני ישראל ה’ אלוהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור".

ואני מנסה להבין את זה כך:

שמו של הקדוש ברוך הוא מתגלה בעולם ויכול להיות מובן לנו רק בדרך האנושית.

מאברהם ליצחק וליעקב וכך הלאה עד סוף כל הדורות.

את שמו לא נוכל לתפוש אבל ל"אתר האינטרנט" שלו אנחנו יכולים להיכנס.

ובאתר שלו נפגוש את אברהם יצחק ויעקב ואת כל העץ העצום שהסתעף מהם,אתר עם לינקים מכאן ועד קצה העולם,עם הלכה ואגדה פיוט ושירה,ועם מרחב זמן ענק של יותר משלושת אלפי שנים.מאבותינו הקדמונים ועד לימינו אלה.

כל התורה כולה היא שמו של הקדוש ברוך הוא וברוך שמו.