16/02/2004

בסוף פרשת "יתרו",אחרי כל העשן והאש והברקים וקול השופר,אחרי כל המעמד המרשים,המופע האור קולי הראשון בתולדות המין האנושי,אחרי כל זה, ממש רגע קצר לפני סוף הפרשה,כדאי לשים על הלב את הפסוקים האלה,הצנועים: "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה".

כלומר:את המזבח יש לבנות אבנים שלמות.שבירת האבן מחללת את השלמות שלה.
שלם משורש שלום.מכאן אנו לומדים שמטרתו של המזבח היא להשכין שלום בעולם.
רש"י מביא שם על המקום בשמו של רבן יוחנן בן זכאי מדרש נפלא ועמוק:
"והרי דברים קל וחומר,מה אבנים שאין רואות ולא שומעות ולא מדברות,בגלל שמטילות שלום אמרה התורה:"לא תניף עליהן ברזל",(דברים כז,ה)המטיל שלום בין איש לאשתו, בין משפחה למשפחה, בין אדם לחברו,על אחת כמה וכמה שלא תבוא עליו פורענות".
ועצוב, וקשה, שיש כאלה בינינו "יודעי תורה" כביכול, מבזי המסורת היהודית, שאת השיעור הזה לא למדו, ולא מוכנים ללמוד.