חג מועד ונופל...

אנחנו חוגגים את החג,על פי המסורת,בשישי לסיוון,אבל את המועד הזה קבעו חכמים,וגם זאת אחרי מחלוקת,ובניגוד לכל שאר מועדי השנה שיש להם תאריך מדויק,דווקא למועד הזה התורה לא נתנה תאריך.

התורה נותנת מקום נרחב למעמד הר סיני אבל לא מצינת את התאריך המדויק בו ניתנה התורה.הכתוב מספר שזה קרה בחודש השלישי, חודש סיוון.אבל היום המדויק נשאר פתוח לסברות.

הגמרא אומרת, במסכת שבת דף פ"ו,שיש להקיש גזירה שווה בין הביטוי: "בעצם היום הזה",היום שבו הגיעו בני ישראל להר סיני,לבין הביטוי: "החודש הזה לכם",שנאמר לגבי ראש חודש ניסן.

מהמילה "הזה" שכתובה בשני המקומות, מסיקים חכמים שהיה זה ראש חודש סיוון,היום בו חנו בני ישראל אל מול ההר.

הקב"ה אומר למשה שיודיע לעם להתכונן היום ומחר לקראת המעמד, וביום השלישי תחול ההתגלות.משה מודיע לעם על שלושה ימים של הכנה,והגמרא אומרת שהוא הוסיף עוד יום הכנה אחד מדעתו.כמו כן יש מחלוקת בין חכמים לרבי יוסי מתי חלה ההתגלות:האם בשישי או בשביעי לסיוון,רבנן סוברים בשישי,רבי יוסי סובר בשביעי,בסופו של דבר התקבלה דעתו של רבי יוסי, שאכן התורה ניתנה בשביעי,אבל במסורת נקבע שחוגגים את החג בשישי.

גם לחג השבועות,אין תאריך מדויק.התורה קובעת את המועד שלו על סמך ספירת העומר,ספירה של חמישים יום,מיד אחרי חג הפסח,כלשון הכתוב:"ממחרת השבת".

וכאן הייתה מחלוקת גדולה בין הפרושים שפירשו את הכתוב:"ממחרת השבת",למחרת חג הפסח עצמו,לבין הצדוקים שטענו שיש לפרש את הביטוי כפשוטו,כלומר, למחרת השבת הראשונה שאחרי הפסח.דעתם לא התקבלה, ואם הייתה מתקבלת הרי שחג השבועות היה יוצא כל פעם בתאריך אחר,וכך גם יום ל"ג בעומר.

מכל האמור לעיל עולה שאלה מעניינת.איך זה שלמעמד כל כך חשוב כמו מתן תורה אין תאריך מדויק מהתורה עצמה כמו לכל שאר החגים.

דומני שכדי למצוא תשובה לכך אפשר להיעזר בעובדה הידועה שאין לנו שמץ מושג איפה נמצא הר סיני.כי התורה איננה שייכת למקום מסוים,והר סיני, אחרי שסיים את תפקידו הפך להר רגיל,אולי אפילו סתם גבעה אי שם במדבר סיני.

לכן,יכול להיות,שזמן מתן תורה לא נכתב במפורש,והיה פתוח למחלוקות ולסברות,כדי לרמז לנו שהתורה היא על זמנית,ושאין שום שייכות של מקום וזמן לקבלת התורה,אלא היא ניתנת בכל מקום ובכל זמן.

ועוד:בסופו של דבר האדם מקבל את התורה,ובלי הקבלה שלו אין למתן תורה משמעות.ולכן,ניתנה למשה,ואחר כך לחכמים,האפשרות לקבוע את זמן הקבלה.