​03/01/2005

לפני כעשר שנים כתבתי את השיר "ער או חולם". השיר הזה נכתב בעקבות חלום-חיזיון שחוויתי בשנת לילה קיץ אחד בבית מלון באילת,ובחלומי מצאתי את עצמי הולך עם אריק שרון באזור החווה שלו שבערבות הנגב הצפוני.

"התהלכתי בחלום עם שר הביטחון
בשדות האור של ארץ ישראל
מעלינו,שמיים שופעים חסד כמו טל
ויוצאת הברכה מפי מי שרצה לקלל."

השיר "ער או חולם" מנסה להעביר את תחושת התמורה השינוי והכמעט גאולה שחוויתי בחלום.ולא את כל מה שהיה בחלום סיפרתי בשיר.לא סיפרתי על הנוכחות של בתו(ואין לו בת במציאות),ועל כך שהלכנו בשתיקה,בלילה, בשעה של חסד וברכה,הוא בתו ואני,ורק לקראת הסוף הוא שאל אותי:
"איך אתה מגדיר את עצמך פוליטית?שמאל או ימין?"
ואני עניתי:"לא שמאל לא ימין.אני בעד פתרון הגיוני."
והוא הנהן בהסכמה שבשתיקה ואני התעוררתי,ומאז משהו השתנה אצלי ביחסי לאריק שרון.אני עוקב אחריו בעניין רב.ממתין.בדרך כלל פוליטיקאים לא מעניינים אותי.אני מעביר ערוץ כשמי מהם מופיע שוב על המרקע.אבל מאז אותו חלום פיתחתי יחס אחר לאריק שרון.

ועכשיו,רגע לפני ההתנתקות,שחייבת לקרות,כצעד ראשון לקראת סוף הכיבוש,שחייב להסתיים,כי אין כל ברירה אחרת,ולא משנה שמאל או ימין,רק פתרון הגיוני,ואין פתרון אחר,ואני רואה בחרדה איך שוב מתקיים הפסוק הנורא:"מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו",אני רואה איך הם חוזרים,צאצאי הקנאים מפעם,שגרמו,כביכול בשם הדת,לחורבן הבית הראשון והשני,לגלות לצרות ולייסורים,הם ככל הנראה לא למדו שום דבר,ובשם חזון שווא על שלמות ארץ ישראל בכל מחיר,מוכנים להוביל למלחמת אחים.וכדי שיהיה ברור אני לא מדבר כאן על ציבור המתנחלים בכללותו,אני כואב את כאבם,ויכול להבין לליבם,אבל מדובר על קומץ קנאים שמושכים אל הקצה,ומול זה,אני מקווה בכל לבי,שלא נדע שוב חורבן גלות ומלחמת אחים,ואני מייחל לכך,ש"תצא הברכה מפי מי שרצה לקלל".