זה הזמן לשלוח

אביב 1977

צביק’ה יה אחי,

נו,למי אני אכתוב בשעה שלוש לפנות בקר אם לא לך.

אני קצת שתוי כרגע מסידור תחליף זמני של ג’ין עם מיץ אשכוליות.

אני נמצא בביית אחרי שבוע של גליל,ממושב למושב ומקיבוץ לקיבוץ,בנסיון למצוא עבודה בדיר,שזה,כפי שאתה יודע,המקצוע שרכשתי בצבא.לחלוב כבשים.

עבודה לא מצאתי אבל הטיול היה יופי.בגליל הכל פורח השמש רכה ונעימה,והכנרת נראית כמו עין התכלת של אלוהים.פגשתי כל מיני משוגעים לצאן אבל עבודה עדיין אין.

אני כמעט חודש בארץ

וכאילו אני בכלל עוד לא כאן

וכאילו לפני שניה באתי

וכאילו אף פעם לא נסעתי.

הייתי הערב אצל מישהו שאתה לא מכיר בשם עמי ופתאום ניגנו שם את התקליט של ג’ורג’ האריסון עם המוסיקה לסרט שראינו ביחד על הפרופסור המפוזר ההוא שמקבל קראש על ג’ין בירקין דרך החור שבקיר והוזה עליה הזיות פסיכדליות דרך המיקרוסקופ, ובא לי בראש הלילות בלונדון אתך ועם שושנה באיזלינגטון והכל נראה לי כמו חלום.

גבעתיים זה מקום אבסורדי.נראה לי שהעיריה שמה כאן תרדמון במיים.כולם מפהקים ברחוב.אני הולך ברחוב וייצמן ומרגיש כאילו אני הולך בתוך הזיה של ברל כצנלסון. מרוב שיעמום גידלתי זקנקן ואחר כך הורדתי אותו.אין לי ראש להישאר כאן.אכלתי אתמול ארוחת בוקר בעפולה,סרדינים עם קפה.ביקרתי אצל יוסף וארז בעין חרוד.עכשיו אביב בארץ ישראל.אני רק עובר את חדרה ומרגיש בעולם אחר.הייתי גם בניר אליהו והכי מרגש היה לפגוש את חיימק’ה שמטפל באנג’י שהיא כבר ממש גדולה ובהריון.

תמסור את כל אהבתי לגרטה,תשמור על עצמך.

אהלן אחי,

עברו שבועיים ועדיין לא שלחתי את המכתב,אז הנה אני שולח ומוסיף עוד מילה,בינתיים מצאתי איזה בית נטוש בקצה ראש פינה.זה הצ’אנס האחרון שאני נותן למקום הזה(דהיינו ארץ הקודש).אם זה לא יילך חפש אותי ביוון.אני מאוד מקווה שזה יילך.

זה בית גדול,לבן,נטוש,שהיה פעם בית מלון,רואים משם נוף נפלא,אפילו חתיכה מהכנרת. יוסי וארז באים לגור איתי שם,בקומה השלישית, ולמטה אנחנו רוצים לפתוח איזה בית תה וגלריה.יש הרבה לנקות לשפץ ולצבוע.אפשר לסדר גן ירק קטן בחצר.אפשר לסדר חמור ואולי כמה עיזים.אין שם כרגע מים זורמים וחשמל,אבל אולי גם את זה אפשר יהיה לסדר. אם זה יילך אתה יכול להיות בטוח ושקט שיהיה לך לאיפה לנחות כשתבוא לארץ.

אני מרגיש טוב עכשיו שיש לי משהו שממלא לי את הראש.משהו מדליק לעשות.

להתראות בשמחות