05/02/2005

רפאל שמשון ומשה כתבו והדפיסו מסמך שמפרט את החזון שלהם בנוגע למקום התת קרקעי שנתגלה להם.הם צרפו תמונות ומפה.לא הייתה שם כמובן אף מילה על המטאור הנופל,על חלומות התעופה,ועל סוד העיבור.ם הציגו גרסה שונה לסיפור מציאת המתחם וכתבו שגילו אותו באקראי,תוך כדי טיול במכתש. הם השתדלו שהמסמך יהיה הגיוני ריאליסטי ועסקי.

הם כתבו שהם מעונינים,במסגרת פיתוח הנגב,לקבל על עצמם לפתוח במקום מרכז מבקרים מסוג אחר.אתר ייחודי,תת קרקעי,עם סדנאות בנושאים שונים ומגוונים:טבע,חומר ורוח,גיאוגרפיה,גיאולוגיה,היסטוריה,אומנות.
במקום יתקיימו הופעות של מוסיקה,ותערוכות של ציור ופיסול בהשראת הסביבה המיוחדת של המכתש תוך שימוש בחומרים מקומיים כמו אבן,ועפר צבעוני.יהיה גם חיזיון אור קולי על היווצרות המכתש.הם יהיו ערוכים לקבל במקום קבוצות גדולות או קטנות,של מטיילים מסוגים וגילאים שונים,תהיה גם תכנית ביקור מיוחדת,מרתקת וחינוכית,לתלמידי בית ספר,יסודי או תיכון,וגם לחיילים,תכנית שמשלבת פעילות יצירתית עם לימוד ההיסטוריה והגיאוגרפיה המיוחדת של המקום,ועם אפשרות ללינת לילה במתחם.הם הוסיפו שהמתחם התת קרקעי המוצל והקריר אינו מפריע לתוואי הנוף ואינו מזהם את הסביבה, והוא יכול להיות נכס לאומי ותיירותי ממדרגה ראשונה.
בבית הדפוס של רפאל הם עיצבו את החוברת על המקום באופן מרשים מאוד
ושיגרו אותה לכל מי שרק אפשר.הם ניצלו כל קשר שיש להם עם אנשים בעמדות השפעה.הם נסעו,לבושים בחליפות ועניבות,עם תיקי ג’ינס בונד, לפגישות אינספור במשרדי הממשלה,במועצה אזורית,הם הביאו מומחים שבדקו את המקום ונתנו להם אישורים הנדסיים מהימנים שאין שם סכנת מפולות,הם היו רציניים ונחושים,חדורי אמונה ולהט,הם גייסו משקיעים שהיו מוכנים להשקיע הון בפיתוח המתחם.
כעבור כחצי שנה של עבודה מאומצת היו להם ביד כל האישורים הדרושים, והם החליטו שבט"ו בשבט הקרוב,ירח מלא,יתקיים ערב פתיחה חגיגי וצנוע של המתחם התת קרקעי:ה"עיבורמון".