הצגות יומיות

כשהיו הצגות יומיות כל יום בשעה ארבע אחר הצהרים.

כשהיה יומן גבע שהביא חדשות מהארץ ומהעולם.

כשהייתה כתובית עם קול:"הפרסום על מסך הכסף עולה כסף אך שווה זהב.פרסם ותיווכח.פרטים:יאה נאה,רחוב הרכבת 12".

ועוד כיתובית:"היזהרי גבירתי פן תיתפש שמלתך בכסא".

ועוד אחת:"אסור לעשן אסור לירוק ונא לא להשליך פסולת על הריצפה".

מאה גרם גרעינים חובה.הקליפות על הרצפה.למרות הכיתובית.מדי פעם היה מתגלגל במורד האולם בקבוק תסס ריק.וכולם מוחאים שלוש מחיאות כפיים קצובות עם השיר בפרסומת של סבון נקה 7. ותמיד היה "בקרוב".

וכשהיה כבה האור באולם היתה קריאת"אוווווו"נרגשת בוקעת מלב הקהל.

לילי – ברמת יצחק.שם ראיתי,בין השאר,את "הזקן והים",לפי ספרו של המינגווי.וזכרתי את הים הרחב.את הקצב האיטי.את הילד שמגלה את השלד של הדג הענקי.את העצב הקובני של שעת בין הערביים כשיצאתי מהסרט אל שדרות ירושלים.

גל אור – במעלה רחוב עוזיאל.היום יש שם בנין מגורים.ראיתי שם את "שמשון ודלילה" ובכיתי,הו,כמה בכיתי,כשדלילה בגדה בו,ושעקרו לו את העיניים.וחזרתי הביתה נפוח עם עיניים אדומות ורצתי ישר לאמבטיה לשטוף פנים אבל אימא קלטה ואמרה:"אסור לתת לילד הזה ללכת לסרטים לבד!!"

הדר –בכיכר נח.ראיתי שם המון סרטים.זוכר את "אקסודוס",ואת"קניתי לי אבא",את כל הסרטים של לואי דה פינס,הצרפתי העצבני,ובעיקר את סדרת "פנטומאס",את "עשרת הדברות"עם צ’רלסטון הסטון בתפקיד משה רבנו ויול ברינר בתפקיד פרעה,את כל הג’יימס בונדים הראשונים עם שון קונרי,ובעיקר "מרוסיה באהבה",ואת "ההרפתקנים"עם אלן דילון ולינו ונטורה.

שביט - גבעתיים.היום אולפני צילום.המון סרטים.ראיתי שם,ויותר מפעם אחת, את"דוקטור ז’יוואגו"עם ג’ולי כריסטי ועומר שריף.עם המנגינה העצובה והמקסימה,השיר של לארה.ולמה עומר לא הצליח לתפוש את ג’ולי ברחוב בסוף.וכמה אהבתי את ג’ולי ואף אחד לא ידע.

והופעות בליל שבת:אריק אינשטיין והצ’רצ’ילים.יוסי בנאי "אין אהבות שמחות".התרנגולים.הגשש החיוור.והחלונות הגבוהים באולם כמעט ריק בלילה גשום.

סטודיו - בית קולנוע קטנטן במרכז גבעתיים.היום יש שם בית יד לבנים וספריה.

ראיתי שם את "המכשפה"והתאהבתי נואשות בשחקנית האיטלקייה מרינה ולאדי,ובנעימה המכושפת של הסרט שמנוגנת באורגן.אחרי הרבה שנים קראתי את הספר של מרינה על בעלה הזמר הרוסי ויסוצקי,והיא מספרת שם שהוא אמר לה בפעם הראשונה שנפגשו שהוא מאוהב בה מאז שראה את הסרט הזה.

אורלי - בית קולנוע עוד יותר קטן מסטודיו,בדאון טאון גבעתיים.התמחה במערבונים וטרזנים.שם הכרתי את ג’וני ויסמילר בתפקיד טרזן באפריקה ובניו יורק,ואת קלינט איסטווד האיש שלי במערב הפרוע,במערבונים הנפלאים של סרג’יו ליאונה "בעבור חופן דולרים" "הצלפים"ו"הטוב הרע והמכוער",עם המוסיקה הבלתי נשכחת עד לעצם היום הזה.

והיה באורלי גם את "קינג קונג נגד הגודזילה"ו"קינג קונג נגד דוקטור הו".

נדמה לי שהיום יש שם גן ציבורי קטן.

נגה –מרכז גבעתיים.עם הקיוסק הקטן ועם סיגריות דובק 10.ראיתי שם ים של סרטים.אחד בלתי נשכח:"הנשרים פשטו עם שחר."

ובליל שבת אחד שלישית גשר הירקון.אריק אינשטיין ישראל גוריון ובני אמדורסקי. ובליל שבת אחר אורי זוהר ושייקה אופיר הנפלא.

ועוד אזכיר בתי קולנוע שהיו,אבל הגעתי אליהם לעיתים רחוקות מפאת המרחק:קולנוע רמה ברחוב ז’בוטינסקי,רחוב השווארמות והפקקים,קולנוע אמפי בגן אברהם עם הגג הנפתח,קולנוע ארמון,קולנוע קסם,וקולנוע אורדע בככר רמב"ם.

וכל זה היה לפני שגילינו את בתי הקולנוע של תל אביב,ארמון דוד,גורדון, תכלת,פאריז,אסתר,שם ראינו סרטים של ברגמן פליני אנטוניוני וזפירלי,ואת ה"צוללת הצהובה","וודסטוק",ו"תינוקה של רוזמרי" של פולנסקי עם מאיה פרו,אבל זו כבר רשימה אחרת.