29/03/2005

היא עמדה בטרמפיאדה ליד צומת מירון עם השכן שלה נסים,הם חיכו לטרמפ למושב,ובינתיים היא סיפרה לנסים שיש כבר תאריך לחתונה שלה עם בחיר לבה דוד,ונסים אמר: מזל טוב תיקי,והיא אמרה:תודה נסים,בקרוב אצלך.והוא אמר:תשמעי,אצלי זה לא יהיה ממש בקרוב,עוד אין לי כלה את יודעת,והיא אמרה:תהיה לך נסים,תהיה לך בעזרת השם, והוא אמר:הלואי,מהפה שלך...

מכונית כחולה קטנה עצרה להם והם עלו והתיישבו מאחור.
הנהג,שהיה מוכר לתיקי,אבל היא לא זכרה מאיפה,שאל:"לאן אתם?"
נסים אמר:"לעלמה."
הנהג שאל:"איפה זה יוצא,עלמה?"
היא אמרה לו שזה בהמשך הדרך על הכביש עוד עשר דקות נסיעה בערך,
הנהג אמר:"אין בעיה."
ליד הצומת הבאה הוא עצר את המכונית לגאולה,אישה מהמושב,דתייה,עם כובע בד צמוד לראשה,בחודש הרביעי להריונה,גאולה התיישבה ליד הנהג וברכה אותם לשלום."מה נשמע תיקי,מה קורה",היא אמרה,ולתיקי לא היה נעים לספר לה ליד הנהג הזר על חתונתה המתקרבת והיא אמרה:"יופי,הכל בסדר",וגאולה אמרה:"ברוך השם".
הם נסעו קצת בשתיקה.הנהג הדליק את הרדיו,ופתאום גאולה הביטה בו ואמרה לו:"אתה מאוד מוכר לי, אתה לא במקרה הזמר הזה..."
הוא חייך ואמר:"כן,במקרה אני הזמר הזה..."
תיקי הסתכלה עליו ואמרה:"כן,חשבתי שזה אולי הוא,אבל אמרתי מה יש לו לעשות כאן,ועוד לקחת טרמפיסטים,ויו,"הוסיפה בהתרגשות,"כן,זה אתה,ואם החבר שלי יידע הוא ייגנב,הוא חולה עליך."
הנהג אמר:"אז שיהיה בריא",והם צחקו.
היא לא יכלה להתאפק וצלצלה לחבר שלה דוד שהיה בעבודה בצפת וסיפרה לו שהיא באוטו עם הזמר הזה שלקח אותם טרמפ.
"אני לא מאמין לך,את עובדת עלי",הוא אמר.
"כן,כן,תאמין,זה הוא,אם אתה רוצה דבר איתו בעצמך",היא אמרה.
"זה אות,זה סימן",דוד אמר,"תבקשי ממנו שיבוא לחתונה שלנו וישיר לנו את השיר שלו שאנחנו אוהבים."
היא אמרה:"אתה השתגעת?אני בחיים לא יעשה את זה,תשכח מזה!"
דוד אמר:"מה איכפת לך,תבקשי."
הנהג-זמר שאל אותה מה הוא רוצה החבר שלה,והיא אמרה לו מה הוא רוצה, ושזה ממש לא לא נעים לה,והוא אמר שלא נורא,זה בסדר גמור.
בינתיים הם הגיעו למושב,והנהג-זמר נכנס פנימה ועצר לגאולה ליד הבית שלה,והיא אמרה תודה ותזכה למצוות,וירדה מהמכונית.
הוא לקח מתיקי את הטלפון הנייד שלה ודיבר עם דוד,ואמר לו שהוא מצטער, הוא לא יוכל לבוא לחתונה אבל הוא מאחל להם מזל טוב מכל הלב,והם דיברו קצת,ואחר כך הוא החזיר את הטלפון לתיקי ואמר לה:"נשמע בחור נחמד החתן שלך,"והוא המשיך לנסוע והוריד את נסים ליד הבית שלו,ונסים אמר לו תבוא לבקר,והוא אמר תודה,אולי פעם.
הם המשיכו לכיוון הבית של ההורים של תיקי בקצה המושב.
הוא אמר פתאום:"איזה יופי של מקום זה המושב הזה עלמה,מעניין כמה עולה כאן בית."
היא אמרה:"אתה צוחק עלי."
"לא,מה פתאום,"הוא אמר,"אני ממש רציני,זה ממש גן עדן פה."
והוא התפעל מאוד מהמרחב שבין הבתים,מהעשב הירוק שצומח פרא, מהחרציות הצהובות,ומעדר הכבשים שחצה לפתע את הדרך.
"כבשים,איך אני אוהב כבשים",הוא אמר.
"די,אתה מסתלבט עלי",היא אמרה.
"אני נשבע לך שלא",הוא אמר.
"הבתים כאן ממש זולים,מי רוצה בכלל לגור בחור הזה",היא אמרה.
"תיקי",הוא אמר,"זה אחלה מקום כאן,תאמיני לי."
היא הבינה שהוא מתכוון באמת,ואמרה לו:"קטעים איתך".
היא לא הרגישה את אותה בושה כמו בהתחלה שהם רק נכנסו למושב והיה נדמה לה שהוא חושב שהם מסכנים כאלה שגרים בחור כזה.
הוא עצר לה ליד הבית של ההורים שלה,ואיחל לה מזל טוב.כשירדה מהמכונית חשבה שאולי היא צריכה להזמין אותו לקפה או תה,אבל התביישה ולא הזמינה.
הוא נופף לה לשלום,ונסע לדרכו.