23/05/2005

נפגשנו בחלום באקראי תוך כדי הליכה בלילה של קיץ ברחוב תל אביבי והוא,ידידי שהלך לעולמו לפני כעשר שנים נראה לי ממש טוב,מבסוט מהחיים.

"אז אתה לא באמת מת,אה?"שאלתי אותו,
"לא,לא מת באמת",הוא ענה.

הלכנו יחד,משוחחים,
מתבדחים,כמו פעם,
רציתי לשאול אותו
איפה הוא היה
כל השנים האלה
ומה בכלל המצב

אבל עכשיו
בהליכה הלילית
הכל היה ברור
ולא היה מקום לשאלות

רק ללכת ולצחוק
כי זה כל האדם.