18/12/2005

לעלמה שבאה רגע אחרי הופעה באכזיב ואמרה לי כמה מילים ואחר כך נעלמה כלעומת שבאה אל תוך הלילה.
זה היה לפני כשנתיים
פחות או יותר
בלילה של קיץ
אני ישבתי לבד
על כסא נוח מול הים
ובראשי מהדהדת
ההופעה ההיא
שהייתה באמת מיוחדת
גבוהה,ממריאה,
עד היום להקתי ואני
נזכרים בה בפליאה
מה היה שם
עד היום לא נדע.
ואת דיברת אלי
קצרות ונרגשות
ואני לא ממש
הגבתי לדבריך
שהגיעו אלי
כמו הד,מרחוק,
כי הייתי עדיין
ככל הנראה
מרחף
על גלי הצלילים
שהתמזגו עם רחש הים
ושתיקת הכוכבים הנוצצים.
נדמה לי שאמרת
שהייתה הופעה נפלאה
ושזאת הפעם הראשונה שלך.
ורק אחרי שהלכת
חשבתי שאולי
היה עלי להגיב לדברייך
או לכל הפחות להודות לך
או לכל הפחות להביא חיוך.
ומאז הלילה ההוא
שהיה חלומי
ונגוז כחלום
מדי פעם
כשאני מגיע
לחוף אכזיב
אני נזכר ברגע ההוא
וחושב שאולי
הייתי מנוכר
אולי בלי כוונה
הייתי קר
ואם את
שוב מזדמנת
לאיזו הופעה
פה או שם
או מעבר לים
אשמח לתקן
את הרושם ההוא
או לכל הפחות

לדעת את שמך.