לקראת נר שמיני

"...הנה תכלית הבריאה היא שיראו את אורו יתברך מאיר בתוך הבריאה באספקלריה המאירה.

וכמו שמצינו בהתחלת הבריאה,והארץ הייתה תהו ובהו וחושך על פני תהום ויאמר אלוהים יהי אור...וירא אלוהים את האור כי טוב...

האור הזה לא היה אור גשמי,אלא אור אלוקותו יתברך,שאדם רואה בו מסוף העולם ועד סופו.

התשובה לתהו ובהו וחושך היא ויהי אור,שיראה באורו יתברך,שכל העולם כולו הוא אלוקותו ואין עוד מלבדו וכל הבריאה היא מכוחו יתברך ככתוב ואתה מחיה את כולם.

מתוך מבט מאיר זה שרואה כוח הבורא בתוך כל הבריאה,

אינו רואה שכל הדברים בעולם נפרדים,

אלא הכול אחד מכוח העליון המחיה את כולם,

ושוב אין מקום לתהו ובהו וחושך.

ובזה הייתה עיקר מלחמתם של היונים,שהחשיכו את עיניהם של ישראל,

כי ידעו שאין לעם ישראל זכות קיום רק על ידי אור אלוקותו יתברך.

...והנה אור המנורה היה אור אלוקותו יתברך שיצא מן המנורה להאיר לבות בני ישראל באשר הם שם.ולכן ביטלו היונים את אור המנורה וטימאו כל השמנים .

ובנס חנוכה נתגלה ההיפך ממה שרצו היונים להחדיר בישראל.

והנס היה דווקא במנורה שעניינה להאיר נשמות ישראל שהשכינה שורה בישראל בכל החשכויות ובכל מיני המצבים.

ולעומת מה שהיונים בחכמתם הטמאה החשיכו עיניהם,נתגלה והאיר למעלה מן הטבע הנס של אור המנורה שהשכינה שורה בישראל.

ועל פי זה מתבארים העניינים המיוחדים שיש בנר חנוכה שלא מצאנו דוגמתם באף מצווה ובשום חג:

כל הימים הטובים עיקר מצוותם ביום שהשמש מאירה,ומצות נר חנוכה זמנה משתשקע החמה.

כל הימים הטובים זמנם בעת שהלבנה במילואה ואילו חנוכה הוא בסוף החודש שהלבנה מתמעטת.

ומצות נר חנוכה היא בבחינת חוץ,שמדליקין אותה על הפתח מבחוץ,ודווקא למטה מעשרה טפחים,מקום שלטון הטומאה והקליפה,ומדור התאוות,בעוד שמעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה.

כל אלו הם ציורים של חשך המורים על שיא החשך וקטנות המדרגה,להאיר ליהודי בכל הזמנים החשכים של הגלויות.

חז"ל תקנו את מצות חנוכה שיש בה כל הסגולות להאיר לישראל לכל אורך הגלות עדי יאיר אורו של משיח.

מצות נר חנוכה מאירה לישראל בכל הדורות את הבהירות לדעת שהקב"ה נמצא עימהם במצבים השפלים ביותר.

להאיר לכל יחיד באשר הוא.

האור הבוקע מנר חנוכה מאיר לכללות ישראל ולכל משפחה ולכל יחיד בכל מצוקות הגוף והנפש ובכל הייסורים והחשכות העוברים עליהם.

זה ייעודו של נר חנוכה.

עד כאן לקט מדברי "נתיבות שלום" כ"ק אדמו"ר מסלונים זיע"א.

ותוספת קטנה(של שמן למחשבה):

את החנוכיה מדליקים לא רק בזמן החשוך ביותר בחודש,כפי שאומר האדמו"ר מסלונים,אלא גם בזמן החשוך ביותר בשנה,כשהלילות ארוכים והימים קצרים ואור השמש מתמעט.

ועוד תוספת קטנה על מאמר חז"ל:

פתילות ושמנים שאין מדליקין בהן בשבת,מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת.

וזה מרמז גם לאותם האנשים שאין אור השבת מגיע אליהם, אבל יש להם עליה בחנוכה,וגם אם הם לא מדליקים נרות שבת,הרי שהם לא יוותרו על הדלקת החנוכיה,והיא מצווה החביבה עליהם מאוד.