קטר הזמן, גיטרה קטנה, אחותי הוולשית, וקצת על המנחה.

רגע לפני שעזבתי את בירת ווילס,ראיתי לא רחוק מתחנת הרכבת חנות של "הארד רוק קפה".נכנסתי.

הייתה שם פינת מזכרות קטנה,וקניתי מחזיק מפתחות קטן דמוי גיטרה.

בחוץ התחילו דמדומים.שמעתי את קטר הזמן נושף לי מאחרי הגב.

נערה עם פנים לבנות ושיער שחור ארזה את הגיטרה לתוך שקית נייר חומה וקטנה ואמרה:

"אתה הבן אדם הראשון שקונה משהו בחנות היום".

אמרתי לה משום מה:"זה לבתי הקטנה.היא מנגנת גיטרה".

"או,זה ממש חמוד",היא אמרה.

אמרתי לה תודה,והיא אמרה:"שיהיה לך ערב טוב".

שמעי נא אחותי הוולשית,לבנת הפנים ושחורת השיער,החיים הם חלום ובבוא השעה נתעורר,אני באתי לכאן מרחוק לשעתיים בלבד,רק בשביל שמישהו יקנה אצלך בחנות משהו היום הזה,אני עוד רגע נוסע מכאן וסביר להניח שלא נתראה שוב לעולם.

חמש אחר הצהריים.השמש שוקעת.עדיין ברכבת.אחרי תפילת מנחה.

כשמגיע זמן שקיעה הבן אדם היהודי מחפש את המזרח כדי לעמוד בתפילת מנחה.

שלא כבמכונית מונית או מיני ואן הרי שברכבת יש פלוס רציני לאיש הישראלי המתפלל.

הוא יכול למתוח את הגב ולעמוד כנדרש בתפילת העמידה הנאמרת בלחש ונקראת גם תפילת שמונה עשרה.

(צריך לתת את הדעת לכך שהפניה הישירה אל בורא העולם,בלשון אתה, נאמרת דווקא בלחש,פנימה,אל הלב.

חז"ל,שתיקנו את התפילה,אולי רצו לתת למתפלל את התחושה שלא משנה איפה הוא נמצא,בירושליים פתח תקווה קרדיף או הימאליה,הקב"ה קרוב,מאוד קרוב,ממש ממש קרוב).

כשאדם עומד ברכבת נוסעת ומתפלל מנחה צריך לקחת בחשבון שיהיו מבטים מנוסעים אחרים,גם אם הם בני ברית,וגם אם לא.

ואם האדם מרגיש זר ומוזר,ולא כל כך מעוניין לחשוף ברבים את עבודת ה’ שלו,את ההשתחויות הנדרשות במהלך התפילה ארבע פעמים(לא כולל "עלינו לשבח")אפשר לעשות כאילו אתה מתכופף להביט בנוף החולף מבעד לחלון, ואת שלושת הצעדים אחורה בסיום התפילה אפשר לעשות כאילו אתה הולך לתומך קצת אחורה למתוח את עצמות הגב.

אבל אני כבר רגיל להתפלל מנחה במקומות לא סבירים,ועושה את זה בנחת ולא בצער,ושכולם יהיו בריאים.

אז הנה,בקצרה,לכל צורך שהוא,רשימה קצרה וחלקית של מקומות שבהם יצא לי להתפלל מנחה(וזאת כמובן,כשלא היה בית כנסת בסביבה,כי תמיד עדיף להתפלל במניין של עשרה):

על מגוון רחב של כבישי הארץ,בדרכי להופעה,בתחנות דלק,בחורשות,או באיזה שדה בצד הכביש.

אתמול,בקומה החמישית של כל בו ג’ון לואיס במרכז לונדון.

ברכבת המהירה בין אמסטרדם לפאריס.

בשמורת הטבע נחל דן.

בוואדי של ראש פינה.

במסדרון בית חולים במרסי,ליד חדרו של ז’ן ז’ק גולדברג ז"ל.

ברחוב בוראנסי,הודו. בשדה התעופה בבומבי.

במגרש חניה בלוס אנג’לס.

בסמטה צדדית בבודפשט.

בלונה פארק של תל אביב.

ליד האגם בפארק אפטלינג,הולנד.

עלי גבעה שם בגליל.

עלי עוד גבעה שם בגליל.

במכתש רמון.

בוואדי לוץ שבנגב.

ויהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה’ צורי וגואלי.