הליכת לילה

הלכתי,כמו תמיד, ברחוב המוכר והצר,והנה ראיתי בין הבתים המשותפים והאפורים כניסה לוואדי צר גדוש צמחיה עבותה,שנחל מפכה בתוכו,והתפלאתי איך לא ראיתי אף פעם קודם לכן את הוואדי הזה,ונכנסתי כאחוז קסם אל השביל והלכתי בתוכו לבד בשעת הלילה, כשהצמחייה העבותה מקיפה אותי מכל כיוון,ומי הנחל זורמים,צלולים,והיו גם מדרגות,ושרידי טראסות,והייתה גם ירידה תלולה במורד גבעה,וכך הלכתי והלכתי,והיה נדמה לי שהעיר הגדולה כבר רחוקה,והגעתי אל כפר ערבי קטן,שהיה בנוי על התוואי של הנחל,על מורדות הגבעות שמסביבו,והייתה שם שלווה גדולה,ואנשים מסבירי פנים,וישבתי על מרפסתו של בית הקפה שצופה על הנחל,כשמעל לראשי השתרגה הגפן,ומסביב,בעציצי חרס שיחים ריחניים,ולגמתי מהקפה השחור הקטן ומכוס המים הקרירים,והיה לי נעים וטוב,וחשבתי לעצמי שאולי כדאי לברר אפשרות לשכור כאן איזה חדר,ולבוא לכאן קצת,מדי פעם,לכתוב שירים.

חבר שלי,מוסיקאי,עבר בשחייה את הנחל ממש מתחתי.מצד אחד הייתי מופתע שהוא שם,מצד שני לא התפלאתי מאוד,כי כבר מזמן ידעתי שהוא כזה.

קראתי בשמו והוא יצא מהנחל,רטוב ומחייך,ועלה אל בית הקפה.

אמרתי לו:"רק אתמול בלילה חלמתי עליך והנה אתה כאן".

הוא אמר מה שאמר.אני לא יכול לזכור את זה עכשיו.

וממילא הכול התפוגג ונמוג,ואתעורר משנתי,והנה חלום.