הדרך לזנזיבר

יצאתי ברגל לדרך לכיוון רחוב זנזיבר, אבל הדברים הלכו והסתבכו.

מצאתי את עצמי הולך לאיבוד במבוך של בניינים ורחובות, לא הייתה לי מפה, ניסיתי להיעזר בעוברי אורח, אבל התשובות שלהם היו מעורפלות.

עברתי בשדרה רחבה שמשני צידיה עמדו בתי שיכון גדולים ואפורים, עברתי בגן ציבורי גדול, צעירים שיחקו עם גלילי נייר עיתון בוערים, עובדים זרים ישבו על ילדיהם על הדשא, נכנסתי אל תוך מסעדה קטנה, בעלת המקום, אישה מבוגרת עם חיוך מוזר ומסתורי אמרה לי שהיא יודעת איפה זה רחוב זנזיבר, זה ממש קרוב, היא אמרה :"אחרי שתצא מכאן תלך ישר ואז תפנה שמאלה", שמחתי שסוף סוף אני הולך להגיע אל המקום ,אבל כשיצאתי מהמסעדה לא הבנתי מה זה ישר, ואיפה בדיוק עלי לפנות שמאלה, המשכתי ללכת ונקלעתי לתוך מגרש גדול, כמה עשרות גברים סינים התגודדו שם תחת סככה והיו עסוקים בתפילה, תיארתי לעצמי שאולי זה המקום שבו הפועלים הסינים שעובדים בעיר מתאספים מדי פעם לאיזה צורך פולחני, אחד מהם הביט לעברי במבט שואל, כאומר:אסור לך להיות פה, ואכן מיהרתי להסתלק משם.

בפינת הרחוב בבית קפה ראיתי את השחקן האמריקאי מורגן פרימן יושב לבד ליד שולחן על המדרכה. התיישבתי לצדו. הוא הביט אלי וחייך. האם אנחנו מכירים? לא הייתי בטוח, ואז הוא אמר, או שאולי היה נדמה לי שהוא אמר משהו על הסולו גיטרה של יוסי אלפנט ב"עיר מקלט", חשבתי לעצמי שאולי הוא קרא על ה"פליטים" בכתבה שהתפרסמה בניו יורק טיימס אחרי ההופעה שלנו בניו יורק, אמנם עברו מאז למעלה מעשרים שנה, אבל אולי הוא זוכר, או שאולי ראה את הסרט.

משום מה היה לי צורך להחמיא לו ואמרתי לו שהדמויות שהוא משחק הן בדרך כלל אנושיות מאוד ומלאות כבוד לאדם באשר הוא אדם, הוספתי שזה נובע לא רק מהדמויות שהוא משחק אלא ממשהו שקיים באישיות שלו.

הוא הנהן בראשו כמודה לי, ולא אמר דבר.

היה לי קצת לא נעים להשאיר אותו שם לבד אבל קמתי ואמרתי:

"מצטער,אבל אני חייב להגיע לזנזיבר."

"זה איזה סוג של בר?",הוא שאל. אולי חשב להצטרף אלי לשתות שם משהו.

"לא, זו חנות מוסיקה ברחוב זנזיבר".

פתאום עברה לי בראש המחשבה שאולי אני בכלל טועה, וזנזיבר זה הוא שמה של החנות, ולא שמו של הרחוב, ואולי בכלל מדובר על האוזן-בר שנמצאת כידוע ליודעים מעל לחנות המוסיקה "האוזן השלישית", במרכז תל אביב. היה נדמה לי שיש כאן קצה חוט שאולי יוביל אותי אל המטרה. נפרדתי ממורגן פרימן בלחיצת יד והמשכתי בדרכי.