ז`ן ג`ק מון אמי

עם אוסף של עטים ואוסף כובעים מרחף מעל הזמן.

הוא ילד מגודל מאוד בטנו נפוחה מלאה במים

מעביר לי ג`וינט ומחייך באמבולנס בדרך לטיפול

שר בצרפתית עם האח האלג`יראי

מתופף חזק על דופן המיטה שכל העיר תשמע.

ז`ן ג`ק מון אמי לבוש כמו מלך נפאלי

לראשו כובע צבעוני גדול ובידו מקל בעל גולת זהב

הולך זקוף במסדרון בית החולים אחיות מחייכות לקראתו:

"מה שלומך,מיסיה גולדברג?"

אומר להם: "תכירו,זה מון אמי ,זה בוב דילן הישראלי".

ז`ן ג`ק מון אמי מבקש עטים לאוסף מהרופאים, מהאחיות, מהנהג...

מתבונן בעטים מחייך כמו ילד מאושר

מניח בחדרו על המדף שיהיה מסודר.

מדגים לי כובעים זה דרוזי זה הודי זה מנפאל

לכל כובע יש סיפור-

"את הרוסי קח בשבילך, זה מחמם כמו תנור".

ז`ן ג`ק מון אמי שבת גשומה במרסי

חמין אצל חמותו מאדאם שרה וכוס יין אדום

שמש נעימה בין עננים גשם דק מטפטף

הולכים לאט לאורך הרחוב הארוך

ערב יורד חוזרים אל החדר החם

אני עושה הבדלה הוא מבקש:"בקול רם!"

אחר כך הוא מנמנם אני בוהה בטלוויזיה

טלתרום בצרפתית, הוא פוקח עין ואומר לי:

"בוא תשכב קצת במיטה".

אני נרדם לצדו, חמים לי ונעים

אבל אחרי שעה אני צריך לקום לנסוע לשדה התעופה

והייתי רוצה עכשיו להקפיא את הרגע,לעצור את הזמן

אנחנו נפרדים בלי דרמה כאילו ניפגש שוב בקרוב

אני יוצא למסדרון חשוך כל כך קשה לי לעזוב.

ז`ן זק מון אמי חי לנצח במרסי בחדר חם מלא עשן

עם אוסף של עטים ואוסף כובעים מרחף מעל הזמן.