"חרובין פומרנצין לימונא אבטיחים וקרפוזים..."
04/05/2011
במהדורה חדשה של ספר "שבחי האריז"ל" שיצא בירושלים בשנת תשס"ו מצאתי נכס יקר, איגרות שכתב רבי שלמה שלוימל ליש"ר מקאנדיה. והריני מביא משם לקט קצר לקראת ל"ג בעומר,עם קיצורים קלים,והקורא היקר יתבשם מעט מניחוח הגליל בארץ ישראל של תחילת המאה השבע עשרה.
"ובכל ערב ראש חודש עושים עד חצות כמו ערב יום הכיפור וגוזרים ביטול מלאכה עד חצות, ומתקבצים כל ישראל לבית הכנסת אחת גדולה או הולכים על קבורת הושע בן בארי הנביא שעליו בנוי כמו כיפה אחד גדולה בנין מפואר ונכנסים לתוכו או לתוך המערה של קבר רבי יהודה בר אילעאי שאלו הצדיקים הם קבורים סמוך לעיר ומתפללים שם תפילה יותר נוראה עד חצי היום, ולפעמים עושים לשם כל היום כולו בתפילה ודרשות.
זולת זה מצאתי כל הארץ הקדושה מלאה ברכת ה` ושובע גדול וזול גדול אשר אין להעריך ואין לשער ואין לספר. ואני כשראיתי השפע הגדול הנמצא בארץ הקדושה וראיתי שכל טובה אוכלים אותה אומות העולם וישראל הם מפוזרים ואין להם זכות לאכול מפריה ולשבוע מטובה בכיתי בכייה גדולה ואמרתי:מי ייתן והיו אחינו בני ישראל יודעים המעשר לבד מהשפע והטובה והשובע הגדול שנמצא כעת בארץ ישראל היו בוכים יום ולילה על גלותם ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שאבדו, שגם בחורבנה היא מוציאה פירות ושמן ויין ומשי כנגד שליש העולם ובאים בספינות מסוף העולם מויניצאה ומספרד וצרפת ופורטוגאל ומקוסטנטינא וטוענין בר ושמן זית צימוקים ודבלים ודבש ומשי ובורית הטוב כחול אשר על שפת הים.