ל"ג בעומר -- הדלקה קדומה
18/05/2011
הרב מנחם מנדל ראבין יצא לפני כמאה עשרים שנה למסע על סוס מירושליים,משער שכם, אל הגליל, אל קברו של התנא רבי שמעון בר יוחאי לשם הוא הגיע בליל ההדלקה של ל"ג בעומר.
את מסעו תיאר בספר ציורי ונפלא הכתוב עברית , בשם "מסע מירון".הוא מתאר את דרכו דרך נופי השומרון והגליל, בארץ ישראל של לפני למעלה ממאה שנה,עם חניות לילה בשכם ובג`נין,שבת טבריה,ביקור בקברות צדיקים, שבת בצפת, וכמובן את ליל ההדלקה, במוצאי שבת, ממש כמו בשנה הזאת, תשע"א.
הבאתי כאן את קטע ההדלקה, למען תתבשם אתה הקורא היקר מניחוח השפה המליצה האור והחום, לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, זכותו תגן עלינו.
"במוצאי שבת קודש הוא ל"ג בעומר, מיהרתי לגמור סעודה השלישית, למען אבוא מרון קודם ההדלקה. התפללתי מעריב והבדלתי, יצאתי החוצה לרחוב העיר, והנה כל העיר בשוקיה וברחובותיה מלאים סוסים, פרדים וחמורים לאלפים לרוב, שכרתי לי חמור אחד מיהרתי וישבתי עליו ונסענו באישון לילה, אשר כיום יאיר מנהרות העששיות המאירים, מהולכי רגל ודהרות סוסים, הרצים והדחופים. כל הדרך הייתה מלאה מאנשים נשים וטף, שמחים והולכים לחג, ורוכבים רבים, אשר לא יספיקו לשכור סוס לאחד, ירכבו שנים על סוסו או פרדה.
ויהי ברגע הראשונה, בצאת שביב אש כעלות הלהב, וירונו העם, ותבקע הארץ לקול הרינה והשמחה. אלה מזה ואלה מזה בזמר מזמרים, ישתקשקון בקול תרועה, תוף וכנור נעים גם נבל, מרקדים ששים ושמחים בשמחת התנא, מנצחים בשירי זמרה בזמר בר יוחאי.